לעומק ולגובה: הקמפוס מזווית קצת אחרת

הקמפוס שלנו גדול וירוק. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר ורוחבו מגיע ל-750 מטר. אבל הקמפוס הוא הרבה מעבר למה שאנחנו רואים בגובה העיניים. הפעם ירדנו אל מתחת לפני האדמה וטיפסנו אל חלק מהגגות המעניינים ביותר, כדי לחוות נקודת מבט קצת אחרת על העולם - מזווית הראייה של חרקים וחפרפרות, דרך מעוף הציפור ומחוץ לגבולות האטמוספירה.

שורש העניין

כולנו נהנים לצעוד ברחבי הקמפוס, בין המדשאות והעצים הנפלאים, ולנשום אוויר צח. כשאנו רואים עץ ששורשיו מציצים מעל פני הקרקע, אנו רואים רק את קצה הקרחון. השורשים הם עולם מסועף ומרתק שנסתר מעינינו, אבל מעבדה אחת בעולם כולו מאפשרת לבדוק את השורשים מלמטה, והיא נמצאת ממש כאן, בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב.

המעבדה לחקר השורשים ע"ש שרה רסין היא מתקן גידול שבו הצמחים גדלים כאשר שורשיהם מצויים בתא חשוך, בעוד ההשקייה וההזנה שלהם נעשית באמצעות ריסוס עדין של תמיסה פעם בשלוש דקות. הרכב התמיסה המרוססת, הטמפרטורה שלה, משך ההתזה ותכיפות ההתזה מבוקרים. תאי השורשים במעבדה זאת הם במימדים המאפשרים התפתחות ללא הפרעה של מערכות שורשים שלמות (לעומק של 6 מטרים!) במשך כל מחזור חיי הצמחים. אין בעולם עוד מערכת ניסוי מבוקרת המאפשרת זאת. היות ואין כל צורך לעקור את השורשים מהקרקע, ניתן לחזור ולמדוד את אותם השורשים ללא חשש לשגיאה. נכון שהתנאים במעבדה אינם דומים לתנאים בקרקע, אך היא משמשת להערכה השוואתית של פוטנציאל הצמיחה של שורשי הצמחים הנבדקים.

עולמם המרתק של החרקים

אם מסקרן אתכם להרחיב את נקודת המבט לא רק על שורשי הצמחים, אלא גם על היצורים שמתגוררים לצדם דרך קבע, כדאי לכם לבקר במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שם תוכלו להתרשם מתצוגות הקבע, מהאוספים המרשימים ומהתערוכות המתחלפות שמוצגות במקום. בימים אלו מוצגת תערוכת 'שירת האלמוגים', שלוקחת אותנו לסיור מפתיע בשונית האלמוגים - מערכת אקולוגית מורכבת, מלאת חיות ותנועה, המתעצבת ומשתנה ללא הרף בשל יחסי הגומלין הנרקמים בין היצורים המאכלסים אותה ותהליכי אבולוציה ארוכי שנים.

צילום: שי בן-אפרים

מכונות כבדות בעבודת יד (כמעט)

אם יוצא לכם במקרה לשמוע רעש מכונות כבדות מקומת המרתף של הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, אין סיבה לדאגה. מדובר בבית המלאכה לחלקי מכונות, בניהולה של המהנדסת ד"ר רחל שמואל. לצדה עובדים הנדסאי המכונות שלמה בליויס ודניאל ביטאולין, ויחד הם מייצרים שלל חלקי מכונות, נותנים פתרונות לייצור מתקנים ואבי טיפוס, החל משלב התכנון ועד למוצרים המוגמרים, המשמשים את חוקרי הפקולטה במחקריהם בתחום ההנדסה.

במסגרת עבודתם הכינו חלקים למערכת ההיגוי ודפנות הרכב של מכונית הפרומולה שהינדסו ובנו הסטודנטים להנדסה ((TAU Racecar Design ולרחפנים; חלקים רפואיים לבדיקות של תאים ורקמות בהם פיטמות מלאכותיות לניסוי הנקה של תינוק בעיבוד שבבי; חלקי אופטיקה כמו מחזיקי שבבים לעבודה עם לייזר. בין היתר הם מוצאים גם זמן לתרום לקהילה באמצעות שיתופי פעולה עם ארגונים המסייעים לבעלי מוגבלויות. חברת "מלבת" למשל, ביקשה שיתכננו עבור יום העצמאות מתקן לדגל עבור כיסא גלגלים, לצד עזרים נוספים שמספקים מענה מיוחד ומקלים על חיי היום יום של בעלי נכויות שונות. "תמיד מעניין כאן." אומר שלמה, "כל עבודה שונה ממה שעשינו ביום שלפני".

שלמה בליויס בבית המלאכה

רואים כוכבים

אז לפקולטה להנדסה יש בית מלאכה פרטי, בפקולטה למדעי הרוח עובד רשם חרסים שמתעד ממצאים ארכיאולוגים, ובפקולטה למדעים מדויקים עובד יצרן של מבחנות וכלי זכוכית. בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה עוד אין יצרן חורים שחורים, אבל על גג בניין שנקר נמצא מצפה כוכבים חדש שהוא למעשה תחנת קרקע אופטית חדשה ומשוכללת, שמספקת הצצה על הפרטים הקטנים ממש, שמתרחשים גבוה מאוד מעלינו באמצעות טלסקופ, המשמש להוראה ומאפשר לצפות בכוכבים המרוחקים ולקרב אותם אל עיני הסטודנטים הסקרנים כמה שניתן. מדובר ברובוט מדויק וענק עם טלסקופ בעל מראה של 24 אינצ', שיוכל לעקוב אחרי כוכבים, גלקסיות, ערפיליות וגם גופים אחרים. הרובוט, ששוקל 300 ק"ג, יכול לנוע במהירות זוויתית של עד 50 מעלות לשנייה ולעקוב בצורה מדויקת אחר לוויינים הנעים בגובה נמוך, וגם אחר כלי טיס נמוכים יותר.

התחנה החדשה עוקבת בעיקר אחרי ננו-לוויינים ואחרי גופים שמימיים קרובים יחסית, אבל גם אחרי כוכבים הרחוקים מאיתנו מיליוני שנות אור. בהמשך תשמש התחנה כלי להצפנה קוונטית דרך החלל, כזו שתאפשר לנו להצפין בצורה הטובה ביותר כל סוג של מידע מבלי שניתן יהיה לפרוץ אליו, ולאסוף מידע מדעי חשוב.

נכון לעכשיו הטלסקופ משמש רק ללמידה, אבל באופן עקרוני ניתן להשתמש בו גם למחקר של גרמי שמים בהירים ולתופעות שאינן דורשות דיוק מאד גבוה - זאת עקב תנאי התצפית הגרועים של שמי תל אביב. את המחקרים שמצריכים דיוק מירבי מבצעים החוקרים שלנו במצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון.

הגג הירוק תמיד

גם במקרה של החוג למדעי הסביבה ע"ש פורטר, הסנדלר, או ליתר דיוק - הגנן, לא הולך יחף. גג הבניין נחשב ל"גג ירוק", כש-50% משטחו מכוסים בצמחייה, שמספקת למבנה בידוד תרמי יעיל בכל עונות השנה - מונעת התקררות בחורף והתחממות בקיץ ומסייעת לשמור על טמפרטורה נוחה בכל עת, גם ללא שימוש במערכת מיזוג האוויר. בנוסף משמש הגג הירוק כמעבדת מחקר וככיתה פתוחה לסטודנטים ולציבור.

גינת הגג הירוק מורכבת מצמחים מקומיים וחסכוניים במים – בעיקר צמחים בשרניים כמו סוקולנטים (צוריות) וקקטוסים. הצמחייה גדלה על מצע מיוחד (שאינו אדמה), המורכב ממקור טבעי - סוגי טוף בגדלים שונים, שכבה לניקוז מים ויריעות איטום עמידות, שאינן מאפשרות לשורשי הצמחים לחדור ולגרום לנזילה. הצמחים מושקים במים מטוהרים מן האגן הירוק שבגן הבניין.

הגג הירוק כמעט ואינו מצריך תחזוקה. הצמחים קטנים ואינם זקוקים לגיזום, ההשקיה מתבצעת באמצעות טפטפות, ואין צורך לזפת ולסייד את הגג. בנוסף, הגג הירוק סופג את מי הגשמים, גם כשמדובר בסופה עזה, כך שהמים אינם יורדים במרזבים ואינם יוצרים הצפות במערכת הביוב. עודפי המים מנוקזים באופן מבוקר מהגג אל מערכת הביוב העירונית. לצד הגינה מותקנות על הגג טורבינות רוח להפקת אנרגיה, שמייצרות כמות קטנה של אנרגיה ומשמשות בעיקר להדגמת הטכנולוגיה, למחקר ולהוראה. הנוף שנשקף מן הגג כמובן מרהיב ומהפנט, ומספק חוויית צפייה מיוחדת ומרוממת נפש על הקמפוס ועל כל האזור.

צילום: שי אפשטיין

תנו לשמש יד

אבל הבשורה הירוקה לא מוגבלת לגבולות בניין פורטר, אלא מיושמת בדרכים מגוונות בכל רחבי הקמפוס. פרויקט חלוצי של התקנת 2,000 מ"ר של לוחות סולאריים על גג הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, הראשון מסוגו באוניברסיטת תל אביב, מאפשר בימים בהירים להפיק אנרגיה של כ-180 קילוואט-שעה.

למעט גג המכון לחקר אנרגיה סולארית במדרשת בן-גוריון בשדה בוקר – זהו הפרויקט הראשון מסוגו באוניברסיטאות בישראל. אחר הצלחת הפרויקט יעקבו אגפי ההנדסה והתשתיות באוניברסיטה, וכן היחידה לאיכות הסביבה. בנוסף, ישמש הפרויקט כמעבדה לסטודנטים להנדסה מכנית מהפקולטה להנדסה. במערכת החדשה הותקנו חיישנים למדידת נתונים פיזיקליים לצורכי מעקב ומחקר, במטרה לצבור ניסיון לקראת התקנתם של לוחות סולאריים נוספים ברחבי הקמפוס.