נעים להכיר: פרופ' יעל חנין, ראש המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה
"המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב נוסד בשנת 2000, והיה החלוץ בתחומו בישראל. הוא מהווה ביטוי להחלטת המדינה להמתקד בננוטכנולוגיה כמדע העתיד", אומרת ראש המרכז, פרופ' יעל חנין - שהחליפה ב-2012 את פרופ' אורי צ'שנובסקי, מי שכיהן בתפקיד בהצלחה רבה במשך שבע שנים. "המרכז הוקם ופועל על פי מודל ייחודי, ללא תקדים בזירה האקדמית, שמעצים את הממשק המשולש בין המחקר הבסיסי, המחקר היישומי והתעשייה. כאן אנחנו מקדמים מחקר בסיסי על התנהגות חומרים ברמה הננומטרית של מולקולות ואטומים, מעודדים פיתוח של תגליות מדעיות לכלל יישומים מועילים, ומנגישים את התשתיות ואת תוצרי המחקר לתעשייה הישראלית. על פי עיקרון זה השקנו יוזמה לאומית ראשונה מסוגה: פרויקט מחקר בן 11 קבוצו, שנועד להניח תשתית טכנולוגית לתעשייה ננו-רפואית חדשנית בתוך חמש שנים בלבד".
המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה מהווה מוקד להכשרת דור העתיד של חוקרים ישראלים בתחום הננוטכנולוגיה, שיתרום רבות לעיצוב עולמנו בעשורים הבאים. מאות סטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים עורכים כאן את מחקריהם, בעזרת התשתיות והמלגות שמספק המרכז. עם סיום לימודיהם מגיעים רבים מהם למשרות בכירות בעולם ההייטק והביוטכנולוגיה. בחמש השנים הארחונות רשמו חוקרי המרכז יותר מ-50 פטנטים בתחומים כמו ננו-רפואה, אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, מטלורגיה ואופטיקה.
לראות את האור
פרופ' חנין היא פיזיקאית העומדת בראש קבוצת מחקר בתחום ההנדסה העצבית, המתמקדת בפיתוח ננו-התקנים אלקטרוניים - במיוחד התקנים שיוצרים ממשק עם תאי המוח. היא מכהנת כסמנכ"ל בחברת ההזנק הישראלית "ננו-רטינה", המפתחת שתל רשתית.
במעבדה של פרופ' חנין מפתחים טכנולוגיה ליצירת רשתית מלאכותית, שתוכל בעתיד להחזיר לעיוורים את ראייתם במקרים מסויימים באמצעות השתלת רכיב אלקטרוני, כאשר המעבדה מתמקדת באלקטרודות שמתממשקות למערכת העצבית. אלקטרודות אלה צריכות להיות גמישות מספיק, כדי שיהיה ניתן להכניס אותן לגוף.
לכתבה אודות פרופ' יעל חנין שהתפרסמה בעיתון "ידיעות תל-אביב" >
