פסלים בקמפוס

"הפסלים, בדומה לגני הקמפוס, מהווים מקלט ומשכן כאחד – מקום של רגיעה, המזין את חושי הצופה ומשמש מנוף להתעלות רוחנית", מדברי פרופ' מרדכי עומר ז"ל

מוזיאון ללא קירות

הפסלים הניצבים בלב מדשאותיו המוריקות של קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, בתוך זרם האנשים הצבעוני והבלתי פוסק, הופכים את הקמפוס למוזיאון ללא קירות, הפתוח בכל ימות השנה לקהילת האוניברסיטה ולציבור כולו.

אוניברסיטת תל-אביב התברכה בזכות וביכולת להציג לציבור תערוכה מתמדת, מתפתחת ומתעשרת של יצירות אמנות מופתיות. מיטב האמנים מן הארץ ומחוצה לה מציגים כאן וקובעים תו איכות ומצוינות אמנותית לנוף הקמפוס, בהם: יגאל תומרקין, מנשה קדישמן, רון ארד, ארנלדו פומודורו, מאיר פיצ'חזדה, ברנרד רדר, ג'אקומו מנזו ועוד.

העושר האמנותי של הפסלים נובע מריבוי של אסכולות, סגנונות וטקסטורות. בזאת משקף האוסף את מורכבותה של החוויה האנושית ואת פניה השונות והמגוונות של אמנות הפיסול ועיצוב המרחב הציבורי החיצוני. ההבדלים בין היצירות מרמזים כי לאמנות, כמו לידע, יש פנים רבות, והאוסף כולו, שהוא הגדול מסוגו בישראל, מהווה מקור להשראה וליצירתיות. את התערוכה אצר לאורך השנים בשקידה ובמסירות פרופ' מרדכי עומר ז"ל, שהיה המנכ"ל והאוצר הראשי של מוזיאון תל-אביב וחבר סגל בחוג לתולדות האמנות. הוועדה לנכסי אמנות של אוניברסיטת תל-אביב ממשיכה לפעול להעשרת הקמפוס ביצירות פיסול סביבתי ומיצבי חוץ.

כשהמרווח מתמלא בתוכן 

הצבת הפסלים במרחבים הפתוחים שבין הבניינים מסבה את תשומת הלב אל ההתכתבות של המבנים עם הרווחים ביניהם ועם האמירות של הפסלים הניצבים במרווחים אלה. "כך הופכים המרווחים ממקום ריק כביכול, מקום מעבר שבין-לבין – לדיבור, לטקסט, לטענה, להזמנה לדיאלוג", מסבירה פרופ' חנה נוה מהפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ.

בכל שנה גדל האוסף ומתרבים הפסלים בזכות נדיבות לבם של תורמים נכבדים ושאיפתה של האוניברסיטה לרתום את הערך הרב הגלום בפסלים לשימוש מושכל במרחב הציבורי. דורות של סטודנטים, מרצים, עובדים ומבקרים, העוברים מדי יום בשטח הקמפוס, מתוודעים בזכות האוסף האוניברסיטאי לפיסול העכשווי במיטבו.