רגישות יתר לאלצהיימר

הגורם הגנטי הנפוץ ביותר לאלצהיימר

 apoE הוא חלבון חיוני בפעילות המוח. גרסה פגומה שלו, הנקראתapoE4 , מוכרת כגורם סיכון למגוון מחלות ופגיעות הקשורות למוח, ומצויה בכ- 15% מהאוכלוסיה. לדוגמה, חלבון פגום זה הוא הגורם הגנטי הנפוץ ביותר למחלת האלצהיימר, ונוכחותו מקדימה את התפרצותה ב-10 עד 20 שנה. כדי להבין טוב יותר את השפעתו המזיקה של החלבון הפגום, ערכו פרופ' מיכאלסון וצוותו מגוון מחקרים בעכברי מודל הנושאים את הגן הפגום שגורם ליצירת apoE4.

החוקרים בחנו את האינטראקציה בין ה-apoE4 לבין הבטא-עמילואיד - חלבון מוחי שהופך רעיל במינונים גבוהים, ומוכר כגורם מרכזי להרס תאי העצב במחלת האלצהיימר.

ניסוי עיקרי מתוך מגוון ניסויים שנערכו הראה כי apoE4 אכן מעודד הצטברות של בטא-עמילואיד בתאי העצב שבמוח, בתהליך שמוביל בסופו של דבר למות התאים. ממצאים אלה הולידו גישה מקורית, שעשויה להוות בעתיד בסיס לפיתוח תרופה חדשנית שתתערב באינטראקציה בין ה-apoE4 לבין הבטא-עמילואיד, תמנע את העלייה המסוכנת ברמת הבטא-עמילואיד, וכך תשבש מראשיתו את התהליך הניווני במוח. 

על פוטבול, אגרוף וחלבון פגום

במחקר אחר התברר כי אתגרים ומתח רגשי הכרוכים בפעילות מוגברת, כמו גם חשיפה לזעזועים, מאיצים את הרס תאי העצב במוחם של עכברים הנושאים את הגן הפגום ופוגעים ביכולות הלמידה והזיכרון שלהם. תזונה נכונה יכולה למתן את השפעתו המזיקה של apoE4. מזון עשיר בכולסטרול העצים את הפגיעה במוחם של העכברים בעלי הגן הפגום, בעוד שמזון עשיר באומגה 3, כמו דגים למשל, סיפק הגנה מוגברת לתאי העצב.

מחקר שבדק שחקני פוטבול בארה"ב, הנחשפים לחבלות חוזרות במסגרת המשחק, גילה כי כ-20 שנה לאחר שפרשו מהמשחק, בסביבות גיל 50, שחקנים בעלי מוטציה ל-apoE4 סובלים מירידה קוגניטיבית גדולה יותר, בהשוואה לבעלי apoE תקין.

אם כך, ההמלצות המתבקשות לבני אדם בעלי apoE4 הן: להימנע מעיסוק בספורט הכרוך בחבלות וזעזועים – כמו פוטבול או אגרוף, לשמור על רגיעה ולהפחית את החשיפה לגירויים, וכמובן, להקפיד עד מאוד על תזונה מתאימה.

נוגדנים 1 חלבון פגום 0

לאור ממצאי המחקרים, שואפים כעת פרופ' מיכאלסון וצוותו לפתח חומרים שיחסמו את פעילותו של apoE4 וינטרלו את השפעותיו המזיקות. לשם כך הם פיתחו לאחרונה נוגדנים, המסוגלים לזהות באופן ספציפי את החלבון הפגום, והזריקו אותם למוחם של עכברים בעלי apoE4. המחקר הראשוני מראה כי הנוגדנים אכן מצמצמים את הנזק הנגרם על-ידי החלבון  ומסמנים דרך מבטיחה לפיתוח תרופות עתידיות.

מתוך חוברת "מצב המוח" בעריכת דוברת האוניברסיטה >>