פרופ' אברהם חפץ מהמחלקה לזואולוגיה קיבל את מדליית "אביר דקל האקדמיה" של צרפת

אביר במעבדה

בטקס שהתקיים לפני ימים אחדים בשגרירות הצרפתית קיבל פרופ' אברהם חפץ מממשלת צרפת את התואר "אביר דקל האקדמיה" (Ordre des Palmes académiques). את המדליה היוקרתית העניק לו הנספח התרבותי של צרפת כאות הוקרה על תרומתו רבת השנים למדע ועל שיתוף הפעולה המחקרי שלו עם חוקרים צרפתיים.

מסדר דקל האקדמיה הוא מסדר צרפתי, החולק כבוד לאקדמאים ולאנשי תרבות וחינוך, אשר נוסד על-ידי נפוליאון בונפרטה לפני למעלה ממאתיים שנה. במהלך השנים השתנה מבנה חלוקת התארים, וכיום מחולק המסדר לשלוש דרגות – מפקד, קצין ואביר. משרד התרבות הצרפתי הוא זה שמחליט למי להעניק את המדליות, והן ניתנות בגין "תרומה יוצאת דופן לחינוך או לתרבות". בעבר זכה בתואר מפקד המסדר פרופ' איתמר רבינוביץ', מי שכיהן בעבר כנשיא האוניברסיטה.

פרופ' חפץ מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז הוא אנטומולוג (חוקר חרקים) העוסק בתחום האקולוגיה הכימית ובעיקר בנושא התקשורת שמקיימים חרקים חברתיים כדוגמת נמלים ודבורים באמצעות חומרים כימיים. עבודת המחקר כוללת תצפית על ההתנהגות החברתית של החרקים וניסיון לפענח את השפה הכימית שבאמצעותה הם מתקשרים. "בשלב הפענוח מתחיל שיתוף הפעולה עם החוקרים הצרפתיים", מספר פרופ' חפץ. "המעבדות שאיתן אני עובד בצרפת כוללות הן מומחים להתנהגות והן אקולוגים. מדובר בשיתוף פעולה מאוד פורה, כי הוא מאפשר לחבר בין שתי הדיסציפלינות האלה".
 

השפעה יישומית חשובה

על מושאי המחקר המרכזיים של פרופ' חפץ בשנים האחרונות נמנות הנמלים הפולשות, שמסבות נזקים חמורים, גם לסביבה וגם לחקלאות ולתעשייה. "אני חוקר נמלים מתוך הרצון להבין כיצד חברה כזו, שמורכבת ממיליוני פרטים, מתפקדת. אנחנו מנסים לפענח את הסוד האקולוגי והביולוגי של ההצלחה שלהן, וכאשר מבינים את חייהן אפשר גם להבין כיצד להתמודד איתן כשהן חורגות ומזיקות".

מושא מחקר נוסף היא דבורת הבומבוס, שיש לה תפקיד חשוב בהאבקה של צמחים, בהם צמחים בעלי חשיבות חקלאית. "המחקר הבסיסי מנסה להבין מה דוחף אותן, כיצד החברה מאורגנת, כיצד הפועלות יודעות מה לעשות ועוד. למרות היותו מחקר אקדמי, יש לו השפעה יישומית חשובה, כיוון שהתברר שהדבורים הללו הן מאביקות אדירות של עגבניות חממה. כל זה היה בלתי אפשרי ללא המחקר שלנו ושל קבוצות אחרות", מסביר פרופ' חפץ. "מחקר בסיסי הוא הבסיס לכל. למעשה, אין דבר כזה מחקר בסיסי ומחקר יישומי. יש מדע טוב - כזה שיביא בהמשך לתוצאות - ויש מדע רע", הוא מסכם.