תופס טרמפ לחלל

בתוך חדר נקי במעבדה לננו-לוויינים של ביה"ס להנדסת חשמל, ממוקמת התחנה הקרקעית לקליטת לוויינים של ד"ר עופר עמרני. בחדר הנקי ובתחנה הקטנה, שסביבה מכשירי קשר ומסכים, עומלים סטודנטים בהכנות אחרונות לקראת שיגורו המתקרב של TAU SAT 1, הננו-לווין הראשון של אוניברסיטת תל אביב. רגע לפני שהוא יוצא לתפוס טרמפ, שייקח אותו עד לתחנת החלל הבינלאומית, תפסנו את ד"ר עמרני לשיחה קלילה על חלל.

אלטרנטיבה אזרחית וזולה משמעותית

שנתיים לקח לצוות המעבדה לננו-לוויינים לאפיין ולבנות את הלוויין, ששוקל שלושה קילו, מצופה כולו בלוחות סולאריים וגדוש בלוחות מחקר שונים. כעת הוא ממתין לבדיקות אחרונות, לפני שייארז ויטוס למדינת וירג'יניה בארה"ב, שם הוא צפוי "לתפוס טרמפ" אשר יישא אותו לתחנת החלל הבינלאומית.

מדובר במעמד מרגש, היות ו-TAU SAT 1 הוא הלוויין הראשון שאופיין ונבנה כאן ממש מראשיתו. "להבדיל מלוויינים אזרחיים אחרים, שמעורבות התעשייה בבנייתם הייתה משמעותית, הלוויין שלנו עשוי להוות אלטרנטיבה זולה ומהירה לאספקת תשתית אזרחית לתעשיית החלל החדש", מסביר ד"ר עמרני. "בבנייתTAU SAT 1  נעזרנו בידע שנצבר בבניית לוויינים זעירים קודמים (לווייני דוכיפת) על ידי ד"ר מאיר אריאל וצוותו, והם שותפינו גם לתהליך זה".

"בעוד שהלוויינים שאפיינו את 'העולם הישן' הם אירוע מאוד יקר וארוך מבחינת לוחות זמנים, החלל החדש מדבר על רכיבים שהם כמעט כמו רכיבי מדף שאפשר לקנות בחברה. בעזרת הרכיבים הללו אפשר לבנות לוויין זול, שגם עלות השיגור שלו שנעה סביב 50 אלף דולר לכל קילוגרם, אינה יקרה באופן יחסי. צריך להבין שמדובר בלוויינים פשוטים לצרכי מחקר, והם שונים באופן מהותי מלוויינים מסחריים", הוא מוסיף.

^{מחוץ לחדר הנקי. ד"ר עמרני מציג לנשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת את לוויין הננו הראשון שלנו}

המדריך לטרמפיסט בגלקסיה

הלוויין ישוגר ממדינת וירג'יניה בפרוצדורה מפתיעה: "מעט כמו שירות מוניות", מסביר בחיוך ד"ר עמרני. "יש ברוקרים שפונים אליהם, והם מאתרים עבורך משגר שמתאים מבחינת הלו"ז ויכולת הנשיאה שלו לצרכים שלך. הלוויין יגיע על גבי הטרמפ שלו לתחנת החלל הבינלאומית, ישהה שם זמן מה, וברגע המתאים - אסטרונאוט שייצא מהתחנה כדי לבצע משימות יוציא את הלוויין שלנו, ייתן לו 'פוש' קטן במהירות של מטר לשנייה, והוא יתחיל להתרחק לאיטו מהתחנה".

הלוויין מצויד בתאים סולריים, שיספקו לו את האנרגיה הדרושה כשיימצא בחלל. הוא ישייט בחלל במשך מספר חודשים, החל מגובה של כ-400 ק"מ מעל פני כדור הארץ, ויעבור מעל מדינת ישראל מספר פעמים ביממה, בכל פעם למשך כעשר דקות. זה הזמן שבו אנשי הצוות בתחנה יתקשרו איתו בתקשורת דו כיוונית, ויקבלו ממנו מידע שנאסף בחלל.

לכתוב את תוכנת המשימה

בעוד שאת לוחות המחקר שיועמסו על הלוויין וישוגרו אל החלל כדי לחקור התנהגות של חומרים וחלקיקים, סיפקו גורמים חיצוניים, צוות המעבדה סיפק את הפלטפורמה לשיגורם. "אנחנו בנינו את התשתית הפיזית, את תשתית הידע ואת התוכנה של המשימה עצמה", מסביר ד"ר עמרני ומרחיב "רוב המשא שעל הלוויין שנבנה במעבדה הוא של חברות שונות. מהנדסים, פיזיקאים וכימאים מילאו את הכרטיסים, ותרומתנו למשימה הייתה לגרום לכך שמבחינה מכנית ואלקטרונית הכול יעבוד. חלק משמעותי בעבודת הצוות שלנו הייתה בניית והרכבת הלוויין לראשונה בתולדותיה של אוניברסיטת תל אביב".

הלוויין אמנם טרם שוגר, אך ד"ר עמרני כבר מספר על החלום לעתיד: "השאיפה שלנו היא ליצור את TAU SAT X (שם זמני), להק של מספר לוויינים שישוגרו יחד וייפרדו בחלל, ובהם חלק משמעותי יותר מההתקנים הפיזיקליים, מהאלקטרוניקה ומכרטיסי המחקר כבר יהיה משלנו, ולא ממקורות חיצוניים". ועד הספירה לאחור שתחל לקראת סוף השנה, נאחל להם בהצלחה.