בקרוב בקיטבג: מערכת לאימון המוח למניעת פוסט טראומה

מה מתחולל במוחו של חייל קרבי?

טכנולוגיות מתקדמות של הדמיה לא-פולשנית יושמו במחקרה של פרופ' הנדלר אודות תופעת הפוסט-טראומה אצל אוכלוסייה הנחשפת תכופות לחוויות רגשיות קשות: חיילים קרביים בשירות סדיר. החיילים נבדקו בשתי נקודות זמן - מיד עם גיוסם, ושנתיים לאחר מכן, במטרה לאתר סימנים מוחיים שעשויים לנבא מי מהם מועד ללקות בתסמינים חמורים של פוסט-טראומה. מתברר כי כ-10% מכלל נפגעי הפוסט-טראומה סובלים מהתסמונת בצורתה הקשה, וחווים את הטראומה שוב ושוב, כאילו היא מתרחשת בהווה. ה-90% הנותרים מצליחים להמשיך בחייהם ולהתנהל באופן תקין, על אף הזיכרונות.

המחקר הצליח לאתר גורם מוחי המשפיע ככל הנראה על הסיכוי להתפתחותה של תסמונת פוסט-טראומטית בגרסתה החריפה. חיילים שהראו בעת גיוסם פעילות-יתר בגרעין האמיגדלה - צומת מרכזי של עיבוד רגשות במוח – סבלו, בדרך כלל, יותר מתסמיני לחץ בזמן הבדיקה השנייה, בהשוואה לנבדקים אחרים. בבדיקה השנייה אף התברר, כי אצל חיילים אלה האזור במוח הקשור לעיבוד זיכרונות (ההיפוקמפוס) עבר שינוי גדול יותר בעקבות החשיפה ללחץ נפשי.  

מאמנים את המוח

בעקבות ממצאי המחקר, מפתחת היום פרופ' הנדלר, בשיתוף עם פרופ' נתן אינטרטור מבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלבטניק, מערכת חדשנית לאימון המוח במעגל סגור שנועדה לסייע לחיילים להתמודד עם הלחץ הכרוך בשירותם הצבאי. המערכת מבוססת על שימוש בשיטות הדמייה ב-fMRI ו-EEG, ולכן מאפשרת סימון של הפעילות החשמלית גם מעומק המוח לשם היזון-חוזר למתאמן. על-פי התכנית, בשלב היישומי של המחקר יצוידו החיילים במכשיר EEG נייד שמודד את הפעילות החשמלית במוח, והוא ילווה אותם במהלך השירות, גם בתנאי שדה. בעזרתו הם יוכלו 'להקשיב' למוחם ולבצע תרגילים מוחיים מיוחדים, המכוונים ספציפית לאותם אזורים בעומק המוח האחראים על תגובות רגשיות למצבי דחק. החוקרים מקווים כי תרגול ממוקד וחוזר (בדומה לביופידבק), בעיקר מיד לאחר חשיפה לאירועים קשים, יצמצם משמעותית את השפעת החוויה על המוח, וימנע את התפתחותה של התסמונת החמורה.

פרופ' תלמה הנדלר - פסיכיאטרית ופסיכוביולוגית, עומדת בראש המכון לתפקודי המוח באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

מתוך חוברת "מצב המוח" בעריכת דוברת האוניברסיטה >>